פסק-דין בתיק ב"ל 8552-12-10

רקע התביעה:

1.         בתביעה זו שבפנינו עותרת התובעת, אסתר לאה בלנש ("התובעת"), לביטול  החלטותיה של ה וועדה לביטול חובות ("הוועדה") ב מוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") בעניינה בשל פגם שנפל, לטענתה, בפועלה של הוועדה. עתירה התובעת לבית הדין, היא שיבחן החלטות הוועדה ויורה להחזיר לתובעת, חלק מהסכומים אשר קוזזו על ידי הנתבע.

2.         יצויין כאן, שעניינה של התובעת הובא פעמיים פני הוועדה:

בראשונה - החליטה הוועדה לבטל 10% מחובה של התובעת (נספח ה' לכתב התביעה);

בשנייה - החליטה הוועדה לבטל 50% מחובה של התובעת כפי שהיה במועד בו נעשו אליה הפניות (נספח ח' לכתב התביעה). על החלטות אלו עוד נרחיב הדיבור.

השאלות שבמחלוקת:

3.         בדיון שנערך ביום 03.04.11, ניתנה החלטת בית הדין ובה קבע בית הדין, בין היתר כך:

            " ... לטעמנו הוועדה לביטול חובות פועלת כמו כל וועדה סטטוטורית וחלים עליה כללי המשפט המנהלי אשר מחייבים קבלת החלטות מתוך שיקולים ענייניים; תוך בחינת הטענות על ידי המבוטחת לגופן ותוך יידוע המבוטחת על ההליכים שנוקטת הוועדה בעניינה. לכן, יגישו הצדדים סיכומים בכתב... אשר בהם יטענו לעניין תקינות פועלה של הוועדה לביטול חובות ועל התוצאה המשפטית המתחייבת במקרה דנן אם ימצא שהוועדה לביטול חובות פעלה שלא על פי כללי המשפט המנהלי... ".

            הנה כי כן, השאלות הדורשות הכרעתנו, הן: האם פעלה הוועדה - בדונה בבקשת התובעת לביטול חובותיה - כמצופה ממנה, כוועדה הפועל מכוח חוק.

התשתית העובדתית:

4.         ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו - שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

א.         התובעת מקבלת קצבת ניידות, נכות כללית, קצבת שירותים מיוחדים ותוספת לגמלה.

ב.         התובעת שהתה במעון נכים " בית קסלר" ("מעון") מחודש ינואר 2004 ועד לחודש פברואר 2009.

ג.          בחודש יולי 2004 שלחה התובעת מכתב לנתבע ובו הודיעה על שהייתה במעון. לטענתה, התקופה שמינואר 2004 עד יולי 2004 הייתה בגדר תקופת ניסיון ולכן לא הודיעה לנתבע קודם לכן על שהותה שם.

ד.         במכתב נוסף ששלחה התובעת לנתבע, נושא תאריך 11.01.05, התובעת חזרה על הודעתה הנ"ל וביקשה לברר האם היא אכן זכאית לקבל את הקצבה (נספח ב' לכתב התביעה).

ה.         חרף הודעתה כאמור, אשר התקבלה אצל הנתבע (נספח ח' לכתב התביעה), המשיך הנתבע לשלם לתובעת גמלת שירותים מיוחדים עד לחודש מרץ 2005 (נספח ח' לכתב התביעה) - היינו  9 חודשים לאחר קבלת ההודעה הראשונה.

ו.          כתוצאה מכך, הצטבר לחובת התובעת חוב שהסתכם ב-23,287 ש"ח, כפי שנאמר במכתב הנתבע מיום 13.01.10 (נספח ג' לכתב התביעה).

ז.          התובעת פנתה לוועדה בבקשה לביטול החוב בגלל נסיבותיה הקשות. הוועדה בהחלטתה מיום 05.01.10 החליטה על ביטול 10% מן החוב (נספח ה' לכתב התביעה).

ח.         התובעת הוסיפה ופנתה לוועדה כדי שיבטלו עוד חלקים מחובה. כן, נעשו פניות נוספות ממחלקת נכויות מיוחדות של הנתבע בסניף חדרה לוועדה, מבלי שהתובעת מיודעת בכך - אשר תיארו בפני הוועדה טעויות שנפלו אצל הנתבע - הן לעניין הודעת התובעת אודות שהייתה במעון, הן לעניין משך הזמן שחלף עד לביטול תשלום הגמלה (נספחים ז'-ח' לכתב התביעה).